Tip:
Highlight text to annotate it
X
שמי יהודה כהנא
נעסוק בסיכונים הסביבתיים והמגזר הפיננסי
נהוג לומר ש העבר כבר היה
העתיד תעלומה
וההווה הוא מתנה
אולם, עקב הסיכונים הסביבתיים
אני מאמין שאם לא ננקוט בצעדים משמעותיים בהווה
לא יהיה לנו עתיד
חווינו את ארבעת העשורים המופלאים ביותר בתולדות האנושות
בתקופה זו התרחשו שינויים גדולים
מדינות רבות עברו מהעולם החקלאי -אגררי
לעולם תעשייתי או פוסט תעשייתי
המעבר הזה גרם לשינויים אדירים בחיינו
מה קורה בתהליך התעשייתיות הזה?
בתקופה הזאת היו חלו שינוייים דרמטיים
בעיקר באוכלוסייה ובטכנולוגיות העומדות לרשותנו.
האוכלוסייה גדלה באופן דרמטי
התחלנו את המאה ה20 עם בערך 1.4 ביליון אנשים
וסיימנו את המאה ה20 עם בערך 6.5 ביליון אנשים
פי חמשה יותר אנשים. זאת גדילה תקדימית בהיסטוריה האנושית
גידול האוכלוסייה מלווה בשינוי קיצוני בצריכה
בעולם חקלאי צרכנו בעיקר מוצרים חקלאיים
שניתנים למחזור
בעולם חקלאי כמעט הכל ממוחזר ואין הרבה פסולת
אולם היום, בחברה תעשייתית צרכנית
הצריכה לנפש גדולה באופן משמעותי
הרכב הצריכה שונה מאוד
תוך שישה חודשים אנחנו הופכים כתשעים אחוזים
ויש שאומרים שיותר, כתשעים ותשעה אחוזים, מהמשאבים לפסולת
בעת הפקת חומרי הגלם, במשך תהליכי השינוע, הייצור והאריזה
ואף בזמן פינוי הפסולת
הזיהום מתבטא בערימות אשפה
בזיהום אויר, מים וקרקע
זה תהליך מאוד מדאיג
השאלה היא אם האם אנחנו עומדים בפני כיליון
אני אופטימי, כי אני חושב שיש דרכי פעולה
כלומר, ראוי לשאול לא רק אם להיות או להיות
האם עלינו להגביל את הצריכה?
שזה האיום העומד בפנינו
אלא גם -איך להתקיים
?האם עלינו לשלוט בגידול האוכלוסיה
קשה מאוד לעצור תהליך שכבר מתרחש
?האם עלינו להגביל את הצריכה
אם כל אחד מאיתנו יימתן את הצריכה שלו באחוז אחד
נהווה תוך זמן קצר מיתון כלכלי עמוק מאוד
שהמשבר הכלכלי של 2008 ייראה קטן לעומתו
הדרך הנכונה היא למצוא דרך להקטין את המדרך האקולוגי שלנו
'גישה אחת היא לפעול 'ביעילות אקולוגית
כלומר מגבירים שימוש באנרגיות מתחדשות
ומשתדלים לחסוך בצריכת מים, חמרי גלם ומשאבים אחרים
עכשיו אנחנו מגיעים לבעיה האמיתית
הכישלון המערכת נוגע בעיקר
'בטיפול ב'רכוש המשותף' שלנו, המכונה'נחלת הכלל
נחלת הכלל הם כל הדברים שאנחנו חולקים
...כגון אוויר, מים, יערות, נוף, מרחב, ערכי תרבות
הם לא מתומחרים כהלכה
במקומות שגובים תמורת שימוש במים
המחיר משקף את עלות השאיבה וההולכה בלבד
אך אינו מראה את ערכם האמיתי של מים
גם אוויר לא מתומחר
בקורסי מבוא ל כלכלה אנחנו לומדים
שערך הדבר נמדד במחירו
פעם היה לי וויכוח עם קולגה
פרופסור מילטון פרידמן ז'ל
זוכה פרס נובל
הוא אמר: מטרת עסקים היא עסקים
כלומר, עסקים צריכים לשאוף להגדיל את הרווח
ו'היד הנעלמה' - כלומר, מנגנון המחירים, תטפל בשאר
אך היא לא
כי המנגנון אינו דואג בהכרח להגדיל את רווחת האדם
החברה או הסביבה
הדרך היחידה היא לשנות את הדרך בה אנחנו עושים עסקים
ולקחת בחשבון לא רק את הכלכלה
אלא גם להכניס לשיקולים
את החברה והסביבה
SEE ראשי התיבות (בעברית- כלכלה, סביבה, אנושיות וחברה - כסא'ח)
'האדם בכלכלה מודרניות ממוקד ב'אני
אנו שמים את עצמו במרכז
WEל- ME עלינו לשנות את המיקוד להפוך את ה
הבנת נושאים אלה, הביאה רבים להדגיש את הצורך לשאוף לקיימות
מונח זה הפך למרכזי בעשור האחרון
קיימות היא הדרך לנהל את נחלת הכלל
כך שלא נשאיר עקבות
נשאיר לדורות הבאים את אותו עולם, אותם משאבים
עלינו לשאוף למשהו מפותח יותר
למעֵבר לקיימות
'המשמעות של 'מעֵבר לקיימות
היא לא רק להימנע מהשארת טביעת רגל
אלא להשתדל ולהשאיר השאיר טביעת רגל חיובית
כלומר לשפר את העולם
אנחנו צריכים לשאוף למעֵבר לקיימות
?הפרדיגמה הנוכחית היא כיצד לעשות זאת
?ואז אנחנו חוזרים לשאלה הכלכלית- האם זה משתלם
!בהחלט
כי להיות יותר סביבתיים, ולחשוב בדרכים של מעֵבר לקיימות
מביאה לגילוי דרכים שמאפשרות להגדיל את ההכנסה
ולהנמיך את העלויות
אנרגיה, חומרי גלם, עבודה
בתהליך זה אנחנו מקטינים סיכונים
מקלים על הגישה לשווקי ההון
מושכים משקיעים, ומשפיעים באופן חיובי על הסביבה
ומשיגים גם תוצאות כלכליות משופרות ומעלים את ערך החברה
מערכת ניהול החשבונות המסורתית עדיין לא מסוגלת
למדוד את ההשפעה העדינה שתיארתי כאן
אך אנחנו רואים אותן כבר בפעולה
?מה המשמעות העסקית של הניסיון להשאיר טביעת רגל חיובית
בראש ובראשונה להשתמש רק בחומרים בטוחים
כל שנה ממציאים אלפי חומרים חדשים, חלקם מאוד יקרים לפיתוח
ויש לוודא שהם ותוצרי לוואי שלהם לא יפגעו בנו
יש לשאוף לכך שייעשה שימוש בחומרים שנותרו בתהליך היצור
ושניתן יהיה למחזר בקלות את המוצרים לאחר גמר השימוש
לשם כך יש לשנות את העיצוב
לשם כך צריכים דור חדש של מעצבים
צריכים דור חדש של מנהלים
ושל מהנדסים, שחונכו לחשוב בדרך אחרת
ניתן לעשות זאת. זה לא חייב לקרות בבת אחת
וזה יעשה בהדרגה, מותר לנו לטעות בדרך
ואנחנו עושים טעויות בדרך
אבל חייבים להתחיל בתהליך
הדברים שנאמרו עד כה שימשו רק כהקדמה
להסביר מדוע אנחנו צריכים לעשות דברים אחרת
?השאלה היא כיצד יכול המגזר הפיננסי להשפיע על התהליך
המגזר הפיננסי לא רק מושפע מהסיכונים הסביבתיים
הוא גם יכול להשפיע באופן מהותי וחשוב מאוד על הסביבה שלנו
:המגזר הפיננסי כמשקיע גדול
קבוצה של מוסדות כלכליים מובילים וכמה חברות ביטוח
'חתמו לפני מספר שנים על אמנה וולונטרית שנקראת 'עקרון השיוויון
חותמי האמנה הסכימו להקשות על מתן הלוואות
לארגונים שאינם 'סביבתיים'. שפוגעים בסביבה שלנו
?מה הסיבה שלמוסדות פיננסיים יש אינטרס לנקוט דרך זו
אתן לכם דוגמה
בישראל לא מזמן קרסה חברה שהפעילה תעשיות כימיות
והם השאירו מאחריהם אזורים מזוהמים
ועובדים שנפגעו
ללא כיסוי
הנושים המרכזיים היו שלושת הבנקים הגדולים
הבנקים נתבעו, והצא פסק דין
שקבע כי עליהם חלוק בעלות הניקוי
'הבנקים תהו 'אבל למה? אנחנו הנושים
!כל הכסף שהלווינו ירד לטמיון
?למה להגדיל את הפסדנו ולחייבנו לשאת בעלויות הניקוי
משום שהתנהלתם באופן רשלני
בכך שהלוותם כספים לחברה שלא עמדה בסטנדרטים
זהו תקדים חשוב מאוד
זה יכול לקרות גם במדינות אחרות
זה מניע משמעותי
לפעול במהירות ולהיות חלק מהתהליך הזה
בכנות, המוטיבציה האמיתית לשיחה הזאת היא אישית
כי אני לא רוצה להשאל על ידי נכדיי
?סבא, איפה היית ב2011
?מה עשית כדי להציל את העולם שלנו
תודה על זמנכם