תקוע מצדיעים למירו

סבא שלי היה חקלאי הוא כניראה מהיהודים שהגיע לג'רבה כבר בבית ראשון כי האדמות היו שלו והערבים היו אריסים שעיבדו את האדמות תמורת חלק מהזה.. היו מביאים את כל הסחורה וכשהייתי קם בבוקר מוקדם הייתי שומע את ההמולה של הגמלים סוסים חמורים וכל הסחורה וכל הדברים פתחו שערים גרנו במעברת אוהלים שהיתה בתוך בית גן זה חלק מבקעת יבניאל צפון מערב של בקעת יבניאל היה לי מורי תימני שבזכותו אני עד היום יכול לקרוא מכל הצדדים של הספר בשנות החמישים יבניאל היתה מורכבת בעיקר מאיכרים שהגיעו בזמן העליה השניה חלקם סובוטניקים קיבלנו מהם יחס מעולה כמעט כל התקופה של הצנע לא הרגשנו את הצנע בכלל כל הזמן באים עם מגשים של ביצים כדי חלב ירקות פירות כל דבר שהיה זה היו מביאים לנו חתונות שלהם וכל האירועים שלהם כמו שהיה בתקופת השומר עם פאג'איה עם סוסים עם אה.. חתונה זה אצלהם זה אוהל גדול עם כבש עם אורז וכל הדברים האלו עושים תחרות סוסים מעיפים בקבוקים ויורים סבא שלי היה כאילו ראש המשפחה הוא זה שהחזיק את המשק הוא ואמא שלי אבא שלי עבד במפעל הבניה של הקיבוץ המאוחד הוא עם כל הנכות שלו היה סוחב אבנים כאילו שהיה… אמא, היתה קמה ביחד איתו בארבע בבוקר מכינה לו את הקפה יושבת איתו עד שהוא שותה הולכת חולבת שבע שמונה פרות בידיים גומרת שמה את זה בכדים מכינה לנו ארוחת בוקר ואני לוקח את שתי הכדים בידיים והולך ברגל בערך שתי ק"מ שם את הכדים רושם כמה ליטר והולך לבית הספר ו…..זהו מאז שאני זוכר את עצמי היה לי..הייתי עם עדר בעלומים הייתי רועה עם 600 כבשים בשטח של 5000 דונם עם סוס גלעד פרויינד ובני רצו להקים פה עדר ולא נתנו להם אז בני בא אליי ואמר תשמע כך וכך קורה אולי תבוא איתנו לתקוע כשהגעתי לתקוע אינה ויניראסקי ובובי בראון החליטו שאני חייב להיות פה רבש"צ היה שילוב נהדר בין עשר חמש עשרה משפחות אמריקאיות ועוד 7 8 משפחות רוסיות אנחנו הישראלים באנו וחיברנו בינהם אבל מי שהתחברתי אליה הכי הרבה זו היתה אינה זכרון ילדות מהרוסים ביבניאל בשבילי זה היה כאילו שאני חוזר ליבניאל זה השעה שבדרך כלל מקבלים פה הכי הרבה אבנים זו השעה שהילדים הולכים לבית הספר איבי הנחל מדבר יהודה המפתח בתוך האוטו אפילו סליחה על הביקור הפתע הגבעה פה שולטת עליכם יכולים שמה מהגבעה הזאת לירות על פה הקראוונים אתה מבין פשששש יש פה שליטה טובה מאוד... כל מ"פ שמגיע אני אומר לו כאילו "לא צריך להיכנס לישוב" אתה רואה פה ממול ? אני מכיר אותו כאילו הוא בדואי או פלאח? הוא מהבדואים של הרשאיידה לא הוא מפה מהכפר כיסאן הם ערבים שם ? הם תעמרה מה זה תעמרה? תעמרה זה אלו שגרים על ידינו היו פעם לפני 100 שנה בדואים והתקבעו פה -הם מחזיקים את עצמם ערבים לא בדואים -הם במקור בדואים בתקופה התורכית הם היו שודדי דרכים בתקופה הבריטית הם היו שודדי עתיקות ובתקופה הישראלית הם שודדי אדמות תמיד היינו גרים בשכנות לערבים כי הערבים מכפר תבור עראב-א-שיבלי קראו להם הם היו רועים של עמוס אברמסון ואני עם העדר של ההורים הסתובבתי ביחד איתם אז בתקופת האביב והחורף היינו בעיקר בגבעות וגם הייתי איתם בשדה ישנו בשדה לפעמים יומיים לפעמים שלושה ימים וחזרנו הביתה תפיסת הביטחון שקיבלתי אותה מילדות מחיימקה אם אתה רוצה לשמור על הישוב שלך אתה צריך להכיר את כל הערבים מסביב ולהיות בינהם כל הזמן לדעת מה הם חושבים מה הם מדברים ומה כל אחד אומר לשני כל האנשים מבסוטים ממירו הוא גם טוב יושב בבית שלנו אוכל לישון מה שהוא צריך אין שום בעיה הכל מכירים את מירו אחלה בן אדם מירו באינתפאדה הכי קשה באינתפאדה העממית אני היחידי שהייתי שיכול להסתובב בכל מקום הייתי הרבה עוזר להם בנושא של העדרים עד כדי כך שהבדואים בתמימותם הבאתי להם תרופות טובות שהעדרים שלהם שיהיו בריאים ונהיה להם רווחים מהעדר אז קראו לי 'היד המבורכת' כיוון שאני מסתובב בניהם הרבה ומכיר את כולם והם אותי והם אוהבים לדבר הרבה מידע שהיו צריכים להעביר לשב"כ העבירו את זה דרכי עכשיו אמרו מירו היה אצלהם בבית יודע איפה כל אחד גר הוא אחראי לחיסול של מוחמד עבאיית ועאתב עבייאת והם קיבלו את זה הייתי מבוקש שש שנים על ידי מי ? על ידי ..התנזים ע" הבטחון המסכל של הפלסטינאים לא נתנו לי לצאת מהישוב זה היה ממש אסון ואז קרה הרצח של הילדים אני מאמין שאם הייתי מסתובב בשטח.. הייתי נוהג כל הזמן להיכנס לבתים שלהם כאורח שותה כוס תה מדברים על כל מיני דברים ואז תוך כדי שיחה אני יודע בדיוק מה נעשה בשטח בעקבות הרצח התקבלה החלטה לא לתת לאף ערבי לרדת לנחל תקוע רצינו להקים פה את תקוע ד תקוע ד היתה הרבה יותר קשה להקים מתקוע ב אנשים הערבים הבינו שאנחנו פה הולכים להקים יישוב אני אמרתי להם דבר פשוט גם אצלינו וגם אצלכם כתוב שהאדמה מכפרת על הדם והדם מכפר על האדמה אמרתי להם תביאו את הרוצחים ואתם בעצמכם תעשו להם מה שמגיע להם אחרי שהרגו 2 ילדים קטנים תקברו אותם פה בתוך השטח הזה אני נותן לכם את האדמה עם הקברים ביחד כל זמן שהרוצחים לא נתפסו כל אחד מכם יכול להיות רוצח ולרוצחים אין להם פה זכות על האדמה הם מבינים מה זה נקמת דם אצלהם זה דבר מאוד קדוש הנושא של נקמת דם בייחוד נקמה של ילדים קטנים שהרגו אותם בלי שום סיבה היה לנו פה כל הזמן דיבורים על שאנחנו מקימים עדר בלי קיצוץ זנבות ובלי סימוני אזניים כדי שנוכל להביא אותו קרבנות לבית המקדש הרגשתי שאני בעצם רועה בתוך השטח מרעה של דוד המלך כשהיה ילד בזכות העדר הרחבנו את כל האזור של הבנייה היום של נוף הרודיון א' ו ב' זה הכל היה שטחים שעובדו ע" ערבים העדרים שניסו להגיע מהוואדי למעלה בכל מיני דרכים מתוחכמות גלגול אבנים וכל מיני דברים כאלו הם פחדו לעלות אחר כך היתה לנו מלחמה על תקוע ב' אתה רואה איפה שהעצים האלו ? עד למעלה? השטח הזה עיבדו אותו האסקרה היה לי אז ג'יפ סוזוקי אני רואה אותם איזה 4 גברים עוקרים לי את הגדר באתי לשם הייתי לבד אני אומר זה אדמה שלנו וזה אומר זה אדמה שלנו אחד מהם הרים את הברזל זווית ונתן לי פה עכשיו אני היה לי מכוש ביד נתתי לו ברגל אני חושב שממש שברתי לו את הרגל בינתיים התחילו להגיע אנשים מהישוב אז הם מהר לקחו איזה טנדר פיג'ו עלו על הטנדר הרימו את הבנאדם ששברתי לו את הרגל והסתלקו מהמקום זה היה יותר למעלה איפה שהבתים היום עד שבסופו של דבר יושב תקוע היום על 5000 דונם משהו כזה זה בעיקר בזכות העדר אהבתי מאוד את יבניאל אבל יבניאל היתה בקעה היה לה את היופי שלה אבל אין לה את המרחבים ראיתי בנגב מרחבים גדולים ענקיים אבל לא ראיתה שום דבר שהוא מושך אותך כמו איזה גבעה מיוחדת כמו איזה תל כמו איזה וואדי אפילו ביתיר הכל יער תקוע אתה רואה הכל ביחד שילוב של הכל ביחד של מדבר של גבעות יפות של תילים יפים זהו רואים פה את ההרודיון כמה שהוא שולט פה על השטח זה אחת הסיבות שמערכת הביטחון מאוד מאוד חשוב לה האיזור הזה זה שטח שלא יוותרו עליו מבחינה בטחונית זה מה שנקרא החומה הדרומית של ירושלים לא היה דבר כזה שראית היכרתי ילד בן 3 ידעתי מה השם שלו ולאיזה משפחה הוא שייך היום זה שונה לגמרי מצד אחד נוסטלגיה זה יפה מצד שני העיקר הוא הגידול של הישוב כמה שיותר משפחות שיש פה יש יותר סיכוי שזה יישאר