To This Day Project Shane Koyczan - עד היום

עד היום כשהייתי ילד חשבתי שצלעות חזיר ומכות קראטה הם אותו הדבר חשבתי ששניהם צלעות חזיר ובגלל שסבתא שלי חשבה שזה חמוד ובגלל שאהבתי אותם היא נתנה לי להמשיך לחשוב ככה לא ממש עניין גדול יום אחד לפני שהבנתי שילדים שמנים לא בנויים לטפס על עצים נפלתי מעץ ונחבלתי בצד ימין של הגוף לא רציתי לספר לסבתא שלי על זה כי פחדתי שאני אכנס לצרות כי שחקתי במקום שאסור לי כמה ימים אחר כך המורה לספורט ראה את החבולות ואני נשלחתי לחדר המנהל משם נשלחתי לחדר קטן עם גברת ממש נחמדה ששאלה אותי כל מיני שאלות על החיים בבית לא ראיתי סיבה לשקר מבחינתי החיים היו די טובים אמרתי לה שכשאני עצוב סבתא שלי מביאה לי מכות קראטה זה הוביל לחקירה בהיקף מלא ואני הורחקתי מהבית לשלושה ימים עד שלבסוף הם החליטו לשאול איך קיבלתי את החבולות שמועות על הסיפור הטיפשי הזה התפשטו במהירות בבית הספר וקיבלתי את הכינוי הראשון שלי "צלעות חזיר" עד היום אני שונא צלעות חזיר אני לא הילד היחיד שגדל ככה מוקף באנשים שהיו שרים את השיר על מקלות ואבנים כאילו עצמות שבורות כואבות יותר מהשמות בהם קראו לנו וקראו לנו בכולם אז גדלנו באמונה שאף אחד אף פעם לא יתאהב בנו שנהיה בודדים לנצח שלעולם לא נפגוש מישהו שיגרום לנו להרגיש כאילו השמש היא משהו שהוא בנה לנו במחסן הכלים שלו אז מיתרי לב שבורים דיממו את העצבות כשניסינו לרוקן את עצמנו כדי שלא נרגיש כלום אל תגידו לי שזה כואב פחות מעצם שבורה שחיים בניכור זה משהו שמנתחים יכולים להסיר ..שהם לא שולחים גרורות הם כן היא הייתה בת 8 'היום הראשון של כיתה ג "כשקראו לה "מכוערת שנינו עברנו לחלק האחורי של הכיתה כדי שנפסיק להיות מופגזים בכדורי רוק אבל מסדרונות בית הספר היו שדה קרב ומצאנו את עצמנו בנחיתות מספרית יום אחרי יום עלוב היינו נשארים בפנים בהפסקות כי בחוץ היה גרוע יותר בחוץ היינו צריכים לתרגל בריחה או ללמוד לקפוא במקום כמו פסלים בלי לתת רמזים שאנחנו שם 'בכיתה ה הם הדביקו שלט לשולחן הכתיבה שלה שאמר "זהירות כלב" עד היום למרות בעל אוהב היא לא חושבת שהיא יפה בגלל כתם לידה שתופס קצת פחות מחצי הפנים שלה ילדים היו אומרים שהיא נראית כמו תשובה שגויה שמישהו ניסה למחוק אבל לא הצליח עד הסוף והם לעולם לא יבינו שהיא מגדלת שני ילדים "שבשבילם ההגדרה של יופי מתחילה במילה "אמא כי הם רואים את הלב שלה לפני העור ושהיא תמיד הייתה ותהיה מדהימה הוא היה ענף שבור מורכב על עץ משפחה שונה מאומץ אבל לא בגלל שהוריו בחרו לו גורל אחר הוא היה בן שלוש כשהוא נהיה משקה מעורבב של חלק אחד בדידות ושני חלקים טרגדיה 'התחיל טרפיה בכיתה ח הייתה לו אישיות שמורכבת מבדיקות וכדורים חי כאילו העליות היו הרים והירידות היו צוקים ארבע חמישיות אובדני גל הרסני של נוגדי דיכאון "בגיל ההתבגרות קראו לו "פופר חלק אחד בגלל הכדורים תשעים ותשע חלקים בגלל האכזריות 'הוא ניסה להתאבד בכיתה י כשלילד שעוד יכל לחזור הביתה לאמא ואבא הייתה החוצפה להגיד לו תתגבר כבר כאילו דכאון הוא משהו שאפשר למצוא לו תרופה בתכולה של ערכת עזרה ראשונה עד היום הוא מקל דינמיט מודלק משני הצדדים הוא יכול לתאר לכם בפרטים איך השמים מתקמטים לפני שהם עומדים ליפול ולמרות צבא של חברים שקוראים לו השראה הוא נשאר נושא לשיחה בין אנשים שלא יכולים להבין לפעמים להיות נקי מסמים זה פחות קשור להתמכרות ויותר קשור לשפיות לא היינו הילדים הילדים היחידים שגדלו ככה עד היום עדיין קוראים לילדים בשמות "הקלאסים היו "הי טמבל "מפגר" נראה שלכל בית ספר יש מאגר של שמות שמתעדכן כל שנה ואם ילד נשבר בבית ספר ואף אחד מסביבו לא בוחר לשמוע ?האם הוא משמיע קול האם אלה אלה רק קולות רקע מפסקול שחוזר על עצמו "כשאנשים אומרים דברים כמו "ילדים יכולים להיות אכזריים כל בית ספר היה אוהל קרקס גדול וסדר ההתעללות עבר מלוליינים למאלפי אריות מליצנים למוזרים כל אלה עמדו קילומטרים מעל מי שהיינו היינו פריקים אנשים עם לסתות לובסטר וגברות מזוקנות מוזרויות, עושים ג'אגלינג עם דכאון ובדידות משחקים עם עצמנו נשיקה-סטירה מנסים לנשק את החלקים הפצועים שבעצמנו ולהחלים אבל בלילה כשכולם ישנו המשכנו לצעוד על החבל הדק זה היה תרגול וכן חלקנו נפלנו אבל אני רוצה להגיד להם שכל זה זה רק פסולת שאריות ברגע שבו סוף סוף החלטנו לנפץ את כל הדברים שחשבנו שהיינו ואם אתה לא מצליח לראות שום דבר יפה בעצמך תשיג מראה טובה יותר תביט מקרוב יותר תבהה יותר זמן כי יש משהו בך שגרם לך להמשיך לנסות למרות שכולם אמרו לך לוותר הנחת תחבושת על הלב השבור שלך וחתמת עליו "הם טעו" כי אולי לא היית שייך לקבוצה או חבורה אולי תמיד בחרו אותך אחרון בכדורסל או בהכל אולי היית מביא הביתה חבלות ושיניים שבורות כדי לספר אבל לא סיפרת כי איך אתה יכול לעמוד על שלך אם כולם מנסים להפיל אותך כל הזמן אתה חייב להאמין שהם טעו זאת חייבת להיות טעות ?אחרת למה אנחנו עדיין כאן כל חיינו למדנו להיות בעד החלשים כי אנחנו רואים את עצמנו בתוכם צמחנו משורש שנשתל באמונה שאנחנו לא מה שכינו אותנו אנחנו לא מכוניות נטושות שתקועות ריקות באיזה כביש ראשי ואם באיזשהו מובן אנחנו כן, אל תדאגו אנחנו רק צריכים ללכת ולהביא דלק "אנחנו בוגרי מכללה ממחזור "עשינו את זה לא הדים קלושים של קולות שצועקים "שמות לא יפגעו בי" בוודאי שהם פגעו אבל החיים שלנו תמיד ולנצח ימשיכו להיות משחק איזון שפחות קשור לכאב ויותר קשור ליופי תרגום: גיא גבעתי