המדע של צמרמורות צמרמורתומוסיקה

בין אם קר לך, אתה מפוחד או מקשיב למוסיקה טובה, יש סיכוי טוב שחווית עור ברווז בשלב כלשהוא בחייך. אבל אי פעם תהית למה השינוי המוזר הזה משתלט על הגוף שלך? קרוי אחרי הדרך שבה עוף נראה אחרי שמורטים לו את השיערות, עור ברווז היא תכונה די חסרת תועלת בבני אדם שמועברת מאבותינו. לכל שיערה יש שריר קטנטן המחובר אליה הנקרא "שריר פילי הזקיפות" וכאשר שרירים אלה מתכווצים השיער נעמד. התכווצות זו יוצרת בור קטן סביב השיערה אשר גורמת לאזור המקיף לבלוט. והורמון הלחץ אנדרנלין הוא שגורם לשינוי הפיזיולוגי הזה להתרחש. אז מה מפעיל את האדרנלין? ראשית, קור, לחיות עם הרבה יותר שיער על גופן תגובה זו עוזרת להן להישאר חמות. השיער העומד עוזר ללכוד עוד אויר ולהסדיר את הטמפרטורה שלו באופן אופטימלי כדי לספק מחסום מבודד. חוץ מזה אדרנלין גם מופעל במצבי לחץ המובילים לתגובת "הילחם או ברח" למשל כאשר אתה פוחד. חתולים הם דוגמא מושלמת אם אתה מפחיד אותם שיערם יזדקף מיד. תגובה בלתי רצונית אבולוציונית זו מאפשרת לחיות להיראות גדולות יותר ויותר מאיימות. אבל למה למוסיקה יש את היכולת לגרום לצמרמורות או "חלחלה" כמו שזה נקרא לא מובן לגמרי. תאוריה מעניינת אחת מציעה שאלמנטים של מוסיקה כמו שינוי פתאומי בווליום או חלקים מיוחדים ובלתי צפויים מביאים לתגובת פחד תת מודעת. הגוף אוהב עקביות ובכך כל דבר שמפתיע את המערכת האוטומטית מעורר תגובה. אבל הפחד הזה נכבה במהירות כשהמוח שלנו מבין "היי, זו רק מוסיקה" וזאת בניגוד לחוויה הגורמת את החלחלה ואת עור הברווז שלך. יש גם כן תאוריות נוספות, בסופו של דבר המוח הוא מסובך במיוחד וכך גם מערכת היחסים למוסיקה, רגש וקשה לפענח תגובות פיזיולוגיות אבל במדע זה בסדר לומר שאנחנו לא יודעים... עדיין. יש לך שאלה בוערת שתרצה שנענה עליה? שאל בתגובות, או בפייסבוק ובטוויטר והירשם לעוד סרטוני מדע שבועיים.